#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"זימון:<br>1. מה אומרים כשאכלו ביחד: א. ג'? ב. ד'? ג. י'? ד. י""א?<br>2. מה אומרים בי""א אנשים ויותר (רבי עקיבא, רבי יוסי הגלילי)?<br>3. מה אומרים [למ""ד שאומרים] ב: א. מאה? ב. מאה ואחד? ג. אלף? ד. אלף ואחד? ה. ריבוא [10,000]?"	"1. א. נברך. ב. ברכו. ג. נברך לאלקינו. ד. ברכו לאלקינו. בגמרא מובא שרבי יעקב בר אחא אמר בד' ""נברך"", והעיר לו רבי חייא בר אבא ע""ז ואמר לו הברייתא שרק ה""נוקדנין"" תופסים על כך, והקפיד רבי זעירא ע""ז שקרא לרבי חייא בר אבא ""נוקדנא"". וכן מובא דעת שמואל שצריך לומר גם בד' ובי""א ""נברך"", כדי לא להוציא עצמו מהכלל, משא""כ בבית הכנסת שאומרים כן ""ברכו"" שהרי אומר ""המבורך"". <br>2. לחכמים, רבי עקיבא - אחד עשרה ואחד עשר רבוא אומר אותו נוסח. לרבי יוסי הגלילי - לפי רוב הקהל מברכים שנאמר ""במקהלות ברכו אלהים ה' ממקור ישראל"". [ר""ע לומד מפסוק זה שמברכים בכל קהילה וקהילה. והקשה ע""ז רבי חנינא בריה דרבי אבהו, שכתוב ""במקהלת"" לשון יחיד, וא""א לדרוש בכל קהילה וקהילה]. רבא - הלכה כחכמים. <br>3. א. נברך לה' אלהינו. ב. ברכו וכו'. ג. נברך לה' אלהינו אלהי ישראל. ד. ברכו וכו'. ה. נברך לה' אלהינו אלהי ישראל אלהי צבאות יושב הכרובים על המזון שאכלנו."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/שלשה שאכלו/דף עה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. איך אומרים בבית הכנסת ""ברכו""?<br>2. מה המנהג?<br>3. האם כל העולה לתורה מברך לפניה ולאחריה?"	"1. רבי עקיבא - ברכו את ה'. רבי ישמעאל - ברכו את ה' המבורך.<br>2. רבי חייא בר אשי קם לקרות בתורה ולא אמר ""המבורך"" והעם רצה להשתיק אותו שלא יקרא, ואמר להם רב להניח לו שנוהג כרבי עקיבא. <br>3. רבי זעירא שהיה לוי ועלה שני בירך לפניה ולאחריה, ורצו להשתיק אותו, אמר להם רבי חייא בר אשי שיניחו לו שכך המנהג בבבל. [ופעם עלה לכהן אע""פ שהיה לוי]."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/שלשה שאכלו/דף עה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. האם צריך כוונת שומע ומשמיע לצאת ידי חובת ברכה?<br>2. מנין ל""עדה"" שהיא עשרה (ר' בא ור' יסא בשם רבי יוחנן, רבי סימון, ר' יוסי בי ר' בון)?"	"1. רבי אבא בר זמניא שימש את זעירא, מזג לו כוס וביקש זעירא שיברך רבי אבא ויפטור אותו, ואמר לו שיכון לפטור אותו גם על כוס שני אע""פ ששמש צריך לברך בכל כוס [משא""כ בכל פרוסה פת אי""צ, שהדרך להביא מכל מאכל ואינו מסיח דעתו], ואמר ר' אבא בר זמינא לזעירא, שיתן דעתו להוציא ידי חובתי באמן אשר אתה עונה על ברכתי, שגדול העונה אמן יותר מן המברך. וזה כמשנה בראש השנה שצריך כוונת שומע ומשמיע. <br>2. ר' בא ור' יסא בשם רבי יוחנן - נאמר כאן ""עדה"", ונאמר להלן [במרגלים] עדה ""עד מתי לעדה הרע הזה"". <br>רבי סימון - כתוב כאן ""תוך"", ""ונקדשתי בתוך בני ישראל"", ונאמר להלן תוך ""ויבאו בני ישראל לשבור בר בתוך הבאים"", והכוונה לעשרה, ה""ה כאן הכוונה לעשרה. <br>[ר' יוסי בי ר' בון - הקשה שכתוב הרבה פעמים בתורה ""תוך"" שהכוונה ליותר מעשרה].<br>ר' יוסי בי ר' בון - נאמר כאן ""בני ישראל"" ונאמר להלן ""בני ישראל"" ושניהם הכוונה לעשרה. [כאן ולהלן זה פסוקים הנ""ל שלמד רבי סימון]."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/שלשה שאכלו/דף עה		
